<h1>סמ"ג עשין סימן ע"ג</h1>
<h2>דף ו.</h2>
הגזלה שלא נשתנית אלא הרי היא כמות שהיתה אף על פי שנתייאשו הבעלים ממנה אף על פי שמת הגזלן והרי היא ביד בניו הרי זו חוזרת לבעליה בעצמה, ואם נשתנית ביד הגזלן אף על פי שלא נתייאשו הבעלים ממנה קונה אותה בשינוי ומשלם דמים כשעת הגזלה (רמב"ם פ"ב ה"א ע"ש ובילקוט ש"נ שבמהדורת פרנקל), ודין זה דין תורה שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל ודורש שם אם היא כשגזלה משלם אותה ואם נשתנית בידו משלם דמיה, נתייאשו הבעלים ממנה ולא נשתנית קנה הגזלן כל השבח אחר [ה]יאוש ואינו משלם אותה אלא כשעת הגזלה ודבר זה מדבריהם מפני תקנת השבים וכשמחזיר הגזלה שמין לו את השבח ונוטל מן הנגזל (רמב"ם שם ה"ב ע"ש). מכרה הגזלן או נתנה במתנה אף על פי שלא נשתנית הגזלה אינה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הואיל ונתייאשו הבעלים בין לפני מכירה ונתינה בין לאחר מכירה ונתינה קנה אותה הלוקח ביאוש ושינוי רשות (שם ה"ג). שנינו (צ"ג ב' ורש"י) הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים משלם דמי עצים וצמר כשעת הגזלה, גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם כשעת הגזילה דמי פרה העומדת לילד ודמי רחל העומדת ליגזז, גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה זה הכלל כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה.
